×

מעצבים את הארגון לקראת המחר – חלק שלישי – עיצוב עסקי

blog
Amit-ProfilePic.jpg
תאריך פרסום : 26/03/2020
מאת : עמית קמה, בעלים, קמדיה דיגיטל בע"מ

את שני החלקים (ראשון, ושני) של הסדרה הנוכחית כתבתי טרום ימי הקורנה, ולכן הפוסט הבא יושפע רבות מהלך הרוח של ההתקופה הנוכחית, ימי הקורנה. למי שפספס או קורא את הפוסט הזה בעוד חמש שנים, קורונה זו מגפה כלל עולמית שהתחילה בסין והתפשטה בכל העולם עם חצי מליון נדבקים (כמעט) נכון לבוקר כתיבת המאמר הנוכחי (-;

במגפה כמו במגפה למרות כל הטכנולוגיה והדיגיטליזציה שבדורנו "ריחוק חברתי - Social distancing" היה ונותר האמצעי היעיל ביותר להתמודדות עם התפשטות הנגיף וצמצום החולים שיוצרים לחץ על מערך הבריאות.

ריחוק חברתי וחשיבה עיצובית – מה הקשר ?

אז למה אני מספר לכם את כל זה ומה הקשר לחשיבה עיצובית...

לריחוק החברתי השפעות רבות שאת ההשלכות שלהן יקח לנו זמן רב להבין, אבל דבר אחד ברור, לעסקים רבים, גדולים כקטנים זה גזר דין מוות. חוסר היכולת לפגוש ולשרת את הלקוחות ברצפת המכירה או אזורי השירות מהווים למעשה הפסקת פעילות עסקית.

למרות השיח הער סביב תפיסת הארגון הדיגיטלי בחמש שנים האחרונות, רוב הארגונים הגיעו לא מוכנים להסטה הפתאומית לפעילות האון-ליין ותפיסת הדיגיטל הפתאומית. שלא לדבר על כך שרוב העסקים הקטנים בכלל לא שמעו על המושג טרנספורמציה דיגיטלית. ולכן ברוב הארגונים מתרוצצים בכיבוי שריפות הכוללות חיבור עובדים לעבודה מרחוק, ומעבר מהיר למכירה של מוצרים על גבי מדפים דיגיטלים. אלא שלא לכל הארגונים הסטה לפעילות דיגיטלית אפשרית ומתוך כך גם מיתרת את חיבור העובדים מרחוק.

מי שמחזיק עסק פעיל כבר מספר שנים יודע שלא משנה מה גודלו הוא חייב לחדש ולחשוב כל הזמן מחוץ לקופסה, והאירוע הנוכחי הוא מגבר משמעותי ל SKILL הזה. זו ההזדמנות לפרק את המרכיבים השונים של העסק שלכם ולבחון כיצד ניתן להפעיל אותם אל מול המציאות הנוכחית בה הדיגיטל הופך לערוץ המרכזי של העסק שלכם.

למה חשיבה עיצובית עכשיו ?

אני יודע שרבים חושבים שזה לא הזמן לתאוריות ועכשיו צריך לייצר מקורות הכנסה, אבל כמו תמיד תכנון נכון יסייע לכם להתמודד טוב יותר עם האתגר הנוכחי, אבל לא פחות חשוב מכך הכנה של העסק ליום שאחרי, כי המנטרה של מה שהיה הוא לא מה שיהיה מאד נכונה (ועוד נחזור עליה רבות).

לחשיבה עיצובית יש את כל המרכיבים להיות המתודולוגיה המתאימה לתקופה זו :
1. המיקוד הוא בלקוח, בדיוק בימים אלו כשהוא מוטרד, חושש ומחפש אופטימיות וחוויות חיוביות.
2. הבעיה הגדולה מולה אנו ניציבים הרבה יותר ברורה מבעבר "הלקוחות עברו לערוצים אחרים".
3. תהליך קצר מאוד של איסוף רעיונות (משוגעים ככל שניתן זה בדיוק הזמן בו הכל מקובל בשביל להציל את המצב).
4. זה הזמן להתנסות ולייצר אב טיפוס בסיסי ובעלות נמוכה-כולם מבינים שאין עכשיו זמן להשקעות גדולות.
5. ולידציה – כשלאנשים יש יותר זמן פנוי, ורבים מהם גם ככה עוברים לדיגיטל זה הזמן לבחון את המודל / מוצר שלכם בתנאי אמת.



עיצוב הפעילות העיסקית / Business Design :
אז עכשיו כשאנו משוכנעים (אני מקווה) שחשיבה עיצובית יכולה לסייע לכם להתמודד טוב יותר עם המשבר הנוכחי, הגיע הזמן לבחון כיצד ניתן ליישם אותה ברמה העסקית. כלומר, כיצד ניתן לעצב פעילות עסקית.

בדומה לעיצוב מוצרים ונכסים דיגיטליים, שירותים ומודלים עסקיים נשענים על אותם מרכיבים הכוללים אמפטיה לצרכים של הלקוח ויצירת חוויה. במקרה של שירות ומודל עסקי החוויה יכולה להפוך ממש לערך (מוצר) אותו אתם מוכרים.

בעיצוב עסקי אנו מיצרים איזון בין הצרכים של הלקוחות לצרכים של העסק שלנו. החיבור בין הטכנולוגיה, הצורך של הלקוח והצורך של העסק הוא ההזדמנות לחדש ולייצר מודל הכנסה חדש, כזה שלא מגיע מהפעילות המסורתית הקיימת שלנו.

בתהליכי חשיבה עיצובית נבחן כיצד יראה המוצר שלנו ? מה הוא מסע המשתמש במוצר . מי הם הלקוחות שיעשו שימוש במוצר ? מה היא הסביבה והסיטואציה בה יעשה שימוש ? מה התוצאה הסופית של השימוש במוצר ומה היא החוויה, רגשות, תחושות שאנו רוצים לספק ללקוח.

לעומת זאת בעיצוב עסקי נחשוב במושגים רחבים יותר. לדוגמא : מי הם הקהלים החדשים שאנו רוצים לשרת ? היכן נפגוש אותם ? מה היא הצעת הערך (שירות חדש) שנרצה לספק להם ? מהו מסע הלקוח בכל הנגיעות שלו עם הארגון ? כיצד נייצר ללקוח חוויה חדשה (טובה יותר) כיצד נחדש (חדשנות) ? ובעיקר כיצד נייצר מהפעילות הכנסה חדשה ?

בדומה לעיצוב מוצרים, עיצוב עסקי ממוקד בערך לאנשים (לקוחות / עובדים / שאר בעלי העניין) ולא בתהליכים העסקיים אך בשונה הוא מונע מהצורך ליצר רווחיות (מהחוויה).

לשאול את השאלות הנכונות.

1. מה הצורך האמיתי שהמוצר הקיים שלי עונה עליו ? איזה צורך נותר לא מטופל וכיצד ניתן לענות עליו ?
2. אילו רגשות, תחושות וחוויות אני רוצה שהמוצר או השירות שלי יספקו
3. מה הם הרכיבים השונים בעסק שלי וכיצד אפשר להשתמש בהם בכדי ליצר הצעת ערך חדשה ?
4. מה הם הערוצים החדשים בהם אפשר לתת מענה ללקוחות ? (במציאות של ימינו התשובה ברורה...לא ?)
5. כיצד ניתן לייצר רווח מהצעת הערך החדשה ?


לסיכום הצגנו כאן את המודל המפורסם שפותח את הספר Experience Economy של פיין וגילמור. קפה – יכול להיות , בתנאים שונים , סחורה (Commodity), מוצר (Good), שירות (Service) או חוויה (Experience). פולי קפה שנקטפו ומובאים לשוק בשקים הם סחורה. כשיצרן טוחן, אורז ומשווק אותם, הם הופכים למוצר. כשאנו קונים כוס קפה בקפטריה זהו שירות. וכשאנו לוגמים קפה טוב באיכות גבוה, מוקצף עם ציור מעשה ידי הבריסטה אנו זוכים לחוויה. ערכו של אותו קפה יכול לנוע מאגורות בודדות כסחורה ועד לעשרות שקלים כחוויה.



עכשיו זה בידים שלכם, כיצד תעצבו מודל עסקי חדש שיסיע לכם להתמודד עם האתגרים שנכפו עליכם ?


תגובות